אזל
כרזה חגיגית ליום העברית תשע"ט בראוזר- דפדפן אינטרנט- מרשתת פיד - היזן טוקבק -תגובית אונליין- מקוון קוד QR - קודר האשטג - תג הקבצה שטרודל - כרוכית #עברית שפה חדשנית
להעז או להעיז? להעז ולהעיז זה לא אותו הדבר! להעז פירושו להתנהג בעוז, באומץ. להעיז פירושו לאסוף, לכנס- בעיקר צאן- למקום מחסה. שמו לב כי בצמדים הבאים אין כפל משמעויות, אלא רק צורה תקנית וצורה שאינה תקנית, וכך גם צריך להגות: להאט את הרכב ולא להאיט, להמס את ליבו ולא להמיס; להזם את החשד ולא להזים. # עיטור העוז לעזית העיזה שהעזה
קחו שנייה ללמוד על השנייה השעה מחולקת לדקות והדקות מחולקות לשניות. המילה דקה מתרגמת את המילה הלטינית MINUTA (= 'קטנה'). המילה שנייה מתרגמת את המילה הלטינית secunda במשמעות החלוקה השנייה של השעה. אם כן החלוקה הראשונה של שעה היא דקה, והחלוקה השנייה היא שנייה, ולכן כך קוראים לה. קחו שנייה לחשוב על זה..
המילון הפרצופוני העברי הראשון! נפשי נמלאת רינה ודיצה האח הידד, כה לחי לשוני נחרצת לעומתך הותרתני במבוכה וכלימה האהבה ממלאת כל נים שבי יישר חילך, לך בכוחך זה ראיתי, הבנתי, רות קיבלתי הבאתני לסף דמעות של אושר אני שרוי בעידנא דריתחא עודני נמלך בדעתי אני הלם, תדהמה ותבהלה אמן כן יהי רצון, רגשות תודה והוקרה
איך נכון לומר את המספר? נסו לומר את המספרים במילים ובדקו אם צדקתם. 1. רווחי החברה גדלו פי 4 2. בשבילי תמיד תהיה מספר 1! 3. ראינו דירת 3.5 חדרים נחמדה 4. קבענו לדבר שוב ב-1 בחודש. 5. 3/4 מן החניכים נרשמו למסע. 6. פתרתי עד כה 2/3 מן השאלות. 7. הערב אתחיל לקרוא את פרק 15. 8. המפעל מייצר 17,500 מכוניות בשנה. 9. מכרנו כבר 18,215 עותקים. 10. המבחן יהיה ב23 בינואר תשובות 1. רווחי החברה גדלו פי ארבעה. 2. בשבילי תמיד תהיה מספר אחת! 3. ראינו דירת שלושה חדרים וחצי (בעדיפות שנייה: ראינו דירת שלושה וחצי חדרים) 4. קבענו לדבר שוב באחד בחודש. 5. שלושה רבעים מן החניכים נרשמו למסע. 6. פתרתי עד כה שני שלישים מן השאלות. 7. הערב אתחיל לקרוא את פרק חמש עשרה. 8. המפעל מייצר שבעה עשר אלף וחמש מאות מכוניות בשנה. 9. מכרנו כבר שמונה עשר אלף ומאתיים וחמישה עשר עותקים. 10. המבחן יהיה בעשרים ושלושה בינואר
ישנה ולא יושנת ישנה ולא יושנת- יש ולא ישן לפועל ישן בבניין קל יש צורות הווה במשקל פעל: ישן, ישנה, ישנים ,ישנות. משקל פעל אופייני בעיקר לפעלים המציינים מצבים. כך גם: אתה גדל (ולא גודל) אני עמלה (ולא עומלת) הן חפצות (ולא חופצות) את שבעה (ולא שובעת)
כרזה חגיגית ליום העברית תשע"ט כש ולא ש- זה בכלל קשה! אתקשר אליך כשאגיע הביתה. חשבתי שאגיע הביתה מוקדם יותר. כש ולא ש, זה בכלל לא קשה! בפתיחה של תיאור זמן נכון לומר כש- מבלי להשמיט את הכ'. הרצף כש, בדיוק כמו כאשר, פותח פסוקית זמן ועונה על השאלה 'מתי?' כשנגיע לגשר- נעבור אותו (ולא "שנגיע") חשבתי עלייך כששמעתי את השיר שלנו (ולא "ששמעתי"). לעומת זאת המילית ש- עונה על השאלה 'איזה?' או 'מה?' הסרט שראינו היה מצוין (עונה על השאלה: איזה סרט?) הבטחתי לו שאבוא לבקר (עונה על השאלה: מה הבטחתי?)
נעליים נועלים עניבה עונבים חגורה חוגרים כפתורים פורפים צעיף כורכים שעון עונדים כפפות עוטים כובעים חובשים משקפיים מרכיבים כשיש כל כך הרבה פעלים יפים שאפשר להשתמש בהם... לא כל דבר חייבים ללבוש ולא כל דבר חייבים לשים! (למופתעים: כפתורים אפשר גם לפרוף, לרכוס, לכפתר.)
כרזה חגיגית ליום העברית תשע"ט קולות שחיות עושות אפרוח מצייץ, אריה שואג, ברווז מגעגע, דבורה מזמזמת, דוב נוהם (בתנ"ך גם הומה ושוקק), זאב מיילל או זורד, חזיר נוחר, חמור נוער, נוהק או מכריס, חתול מיילל, יונה הומה (בתנ"ך גם הוגה או מהגה) כבשה פועה (במדרש גם חונכת), כלב נובח, מייבב, נוהם או מיילל, נחש לוחש,מלחש, נושף ושורק, סוס צוהל תוקע ונוהם, פרה גועה , צבוע צוחק או מיילל, ציפור מצייצת, מצפצפת, שרה ומזמרת, צפרדע מקרקרת, צרצר מצרצר, שוע מיילל, תוכי מדבר, שורק מפטפט ומקשקש, תן מיילל, תרנגול קורא. באהבה לכל בעלי החיים ולא משנה באיזו שפה הם מדברים.
כרזה חגיגית ליום העברית תשע"ט הוא ילך אני אלך -נקבע לסרט -בטח -שאני יזמין כרטיסים? - טוב, ביי בגוף ראשון בזמן עתיד האות התחילית היא אל"ף ולא יו"ד! יחד נמגר מן הדיבור ומן הכתיבה את ההרגל הקלוקל בהודעות דואר אלקטרוני, בתכתובות ווטסאפ וגם בדיבור היום-יומי. לא אוטמים יותר אוזניים למשפטים דוגמת "חמוד, אין סיכוי שאני יקנה לך את האייפון החדש", "אני ישמור לך מקום בהופעה של סטטיק ובן אל", "אני ישיר לך שיר על דברים שלא אמרתי לך".
אם נמה העברית אלפיים, נו אז מה? הבה נעירנה ונמציא את היוזמה, את המגהץ, את הפצצה, את הריהוט. בקצה נוצה בכתב רהוט, כתב כרובית, כתב גלידה, כתב את כל מילון בן יהודה. (מתוך שירו של ירון לונדון) אליעזר בן־יהודה היה חלוץ הדיבור העברי וחוקר העברית. הוא חולל והניע את תהליך השיבה המלאה אל העברית ונודע כמחיה השפה העברית. בן־יהודה פעל להפצת רעיונותיו באמצעות עיתוניו, הקים את ועד הלשון העברית וחיבר את מילונו הגדול לעברית לתקופותיה, שהמשכו במפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.
כרזה חגיגית ליום העברית תשע"ט בראוזר- דפדפן אינטרנט- מרשתת פיד - היזן טוקבק -תגובית אונליין- מקוון קוד QR - קודר האשטג - תג הקבצה שטרודל - כרוכית #עברית שפה חדשנית
להעז או להעיז? להעז ולהעיז זה לא אותו הדבר! להעז פירושו להתנהג בעוז, באומץ. להעיז פירושו לאסוף, לכנס- בעיקר צאן- למקום מחסה. שמו לב כי בצמדים הבאים אין כפל משמעויות, אלא רק צורה תקנית וצורה שאינה תקנית, וכך גם צריך להגות: להאט את הרכב ולא להאיט, להמס את ליבו ולא להמיס; להזם את החשד ולא להזים. # עיטור העוז לעזית העיזה שהעזה
קחו שנייה ללמוד על השנייה השעה מחולקת לדקות והדקות מחולקות לשניות. המילה דקה מתרגמת את המילה הלטינית MINUTA (= 'קטנה'). המילה שנייה מתרגמת את המילה הלטינית secunda במשמעות החלוקה השנייה של השעה. אם כן החלוקה הראשונה של שעה היא דקה, והחלוקה השנייה היא שנייה, ולכן כך קוראים לה. קחו שנייה לחשוב על זה..
המילון הפרצופוני העברי הראשון! נפשי נמלאת רינה ודיצה האח הידד, כה לחי לשוני נחרצת לעומתך הותרתני במבוכה וכלימה האהבה ממלאת כל נים שבי יישר חילך, לך בכוחך זה ראיתי, הבנתי, רות קיבלתי הבאתני לסף דמעות של אושר אני שרוי בעידנא דריתחא עודני נמלך בדעתי אני הלם, תדהמה ותבהלה אמן כן יהי רצון, רגשות תודה והוקרה
איך נכון לומר את המספר? נסו לומר את המספרים במילים ובדקו אם צדקתם. 1. רווחי החברה גדלו פי 4 2. בשבילי תמיד תהיה מספר 1! 3. ראינו דירת 3.5 חדרים נחמדה 4. קבענו לדבר שוב ב-1 בחודש. 5. 3/4 מן החניכים נרשמו למסע. 6. פתרתי עד כה 2/3 מן השאלות. 7. הערב אתחיל לקרוא את פרק 15. 8. המפעל מייצר 17,500 מכוניות בשנה. 9. מכרנו כבר 18,215 עותקים. 10. המבחן יהיה ב23 בינואר תשובות 1. רווחי החברה גדלו פי ארבעה. 2. בשבילי תמיד תהיה מספר אחת! 3. ראינו דירת שלושה חדרים וחצי (בעדיפות שנייה: ראינו דירת שלושה וחצי חדרים) 4. קבענו לדבר שוב באחד בחודש. 5. שלושה רבעים מן החניכים נרשמו למסע. 6. פתרתי עד כה שני שלישים מן השאלות. 7. הערב אתחיל לקרוא את פרק חמש עשרה. 8. המפעל מייצר שבעה עשר אלף וחמש מאות מכוניות בשנה. 9. מכרנו כבר שמונה עשר אלף ומאתיים וחמישה עשר עותקים. 10. המבחן יהיה בעשרים ושלושה בינואר
ישנה ולא יושנת ישנה ולא יושנת- יש ולא ישן לפועל ישן בבניין קל יש צורות הווה במשקל פעל: ישן, ישנה, ישנים ,ישנות. משקל פעל אופייני בעיקר לפעלים המציינים מצבים. כך גם: אתה גדל (ולא גודל) אני עמלה (ולא עומלת) הן חפצות (ולא חופצות) את שבעה (ולא שובעת)
כרזה חגיגית ליום העברית תשע"ט כש ולא ש- זה בכלל קשה! אתקשר אליך כשאגיע הביתה. חשבתי שאגיע הביתה מוקדם יותר. כש ולא ש, זה בכלל לא קשה! בפתיחה של תיאור זמן נכון לומר כש- מבלי להשמיט את הכ'. הרצף כש, בדיוק כמו כאשר, פותח פסוקית זמן ועונה על השאלה 'מתי?' כשנגיע לגשר- נעבור אותו (ולא "שנגיע") חשבתי עלייך כששמעתי את השיר שלנו (ולא "ששמעתי"). לעומת זאת המילית ש- עונה על השאלה 'איזה?' או 'מה?' הסרט שראינו היה מצוין (עונה על השאלה: איזה סרט?) הבטחתי לו שאבוא לבקר (עונה על השאלה: מה הבטחתי?)
נעליים נועלים עניבה עונבים חגורה חוגרים כפתורים פורפים צעיף כורכים שעון עונדים כפפות עוטים כובעים חובשים משקפיים מרכיבים כשיש כל כך הרבה פעלים יפים שאפשר להשתמש בהם... לא כל דבר חייבים ללבוש ולא כל דבר חייבים לשים! (למופתעים: כפתורים אפשר גם לפרוף, לרכוס, לכפתר.)
כרזה חגיגית ליום העברית תשע"ט קולות שחיות עושות אפרוח מצייץ, אריה שואג, ברווז מגעגע, דבורה מזמזמת, דוב נוהם (בתנ"ך גם הומה ושוקק), זאב מיילל או זורד, חזיר נוחר, חמור נוער, נוהק או מכריס, חתול מיילל, יונה הומה (בתנ"ך גם הוגה או מהגה) כבשה פועה (במדרש גם חונכת), כלב נובח, מייבב, נוהם או מיילל, נחש לוחש,מלחש, נושף ושורק, סוס צוהל תוקע ונוהם, פרה גועה , צבוע צוחק או מיילל, ציפור מצייצת, מצפצפת, שרה ומזמרת, צפרדע מקרקרת, צרצר מצרצר, שוע מיילל, תוכי מדבר, שורק מפטפט ומקשקש, תן מיילל, תרנגול קורא. באהבה לכל בעלי החיים ולא משנה באיזו שפה הם מדברים.
כרזה חגיגית ליום העברית תשע"ט הוא ילך אני אלך -נקבע לסרט -בטח -שאני יזמין כרטיסים? - טוב, ביי בגוף ראשון בזמן עתיד האות התחילית היא אל"ף ולא יו"ד! יחד נמגר מן הדיבור ומן הכתיבה את ההרגל הקלוקל בהודעות דואר אלקטרוני, בתכתובות ווטסאפ וגם בדיבור היום-יומי. לא אוטמים יותר אוזניים למשפטים דוגמת "חמוד, אין סיכוי שאני יקנה לך את האייפון החדש", "אני ישמור לך מקום בהופעה של סטטיק ובן אל", "אני ישיר לך שיר על דברים שלא אמרתי לך".
אם נמה העברית אלפיים, נו אז מה? הבה נעירנה ונמציא את היוזמה, את המגהץ, את הפצצה, את הריהוט. בקצה נוצה בכתב רהוט, כתב כרובית, כתב גלידה, כתב את כל מילון בן יהודה. (מתוך שירו של ירון לונדון) אליעזר בן־יהודה היה חלוץ הדיבור העברי וחוקר העברית. הוא חולל והניע את תהליך השיבה המלאה אל העברית ונודע כמחיה השפה העברית. בן־יהודה פעל להפצת רעיונותיו באמצעות עיתוניו, הקים את ועד הלשון העברית וחיבר את מילונו הגדול לעברית לתקופותיה, שהמשכו במפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.

ערכת כרזות חגיגית ליום העברית תשע”ט

למורות ולמורים ולכל המעוניינים –

אנחנו מציעים ערכה ובה עשר כרזות מלוות בהסברים מילוליים קצרים מהפרסומים שלנו בפייסבוק (גודל A3) וכרזה חגיגית גדולה בסימן #עברית – שפה חדשנית (גודל 70*100)

אתם מוזמנים לרכוש את הכרזות ולקשט בהן את הכיתה, את המשרד או את הבית לקראת חג העברית.

 

הערכה הוכנה ליום העברית תשע”ט

₪35.00

אזל

משקל 370 ג'

פרסומים קשורים