"אמא תסגרי את השואג אבק" ילדים יצירתיים מחדשים עברית
אורי מתרגשת ובצדק גמור - גן המשחקים מציע לנו לא רק שפע של פעילויות מאתגרות אלא גם כמה מילים עבריות שכדאי לדעת: נדנדה – המילה חודשה בסוף המאה התשע עשרה. מחדשי המילה הם דוד ילין ואליהו ספיר. כך כתב ספיר במכתב לעיתון הצבי משנת 1895: "בעברית נמצא פעל המורה על התנועה אנה ואנה בהולכה והובאה והוא נדנד התנדנד, ואת הכלי אשר בו יתנדנדו נוכל לקרא בשם נַדְנֵדָה אוֹ נַדְנֶדֶת". סְחַרְחֶרֶת, סְחַרְחֵרָה - הלוא היא הקרוסלה. מַגְלֵשָׁה - בפי הילדים מגלצ'ה והפועל להתגלץ – כנראה בהשפעת גליטש (גליץ') ביידיש שפירושו החלקה. המילה מגלשה הגיעה למילון העברי רק בשנות השישים של המאה הקודמת, אך כנראה הייתה מוכרת כבר בשנות הארבעים. אחרונה חביבה היא הטרמפולינה - חלופתה העברית הרשמית היא קַבֶּצֶת, מחידושי האקדמיה משנת תשכ"ח (1968) – ובכך כיוונה האקדמיה לדעתה של אורי הקטנה. תודה לאורי שפרבר (2.8), גבעתיים קִפְצוּלִינָה אךרך (2.8) מצביעה על טרמפולינה בהתרגשות: הי, אבא תראה! קיפצולינה!
הרשו לנו לדבר אל ציפור הנפש שלכם... בימינו רווח הביטוי "ציפור הנפש" במשמעות 'דבר היקר לליבו של האדם'. ביטוי זה התגלגל אלינו מספרות חז"ל, אך שם המשמעות שלו שונה לגמרי. בכמה מקומות בתוספתא ובתלמוד מסופר על אדם שהוכה "בציפר נפשו" – והכוונה היא שהנו אותו בגרונו. אחת המשמעויות של המילה 'נפש' היא 'גרון' (כך כנראה בפסוק "באו מים עד נפש"). ייתכן שהמילה 'ציפר" כאן היא מלשון צפירה, השמעת קול - הכוונה שנפגעו מיתרי הקול של האדם שהובה. בנוסחים מאוחרים יותר מופיעה המילה ציפור, ומכאן צורתו של הביטוי בימינו. תודה ללביא )55) ויובל (12) וילדר, גבעת זאב צְפּוֹר הַנֶּפֶשׁ יובל (בן 12) ואחיו לביא (בן 5.5) משוחחים. יובל: אל תצפה בתוכניות אלימות. אימא אמרה שזה יפגע בציפור הנפש שלך! לביא: בנפש שלי זה לא יפגע. לי יש דרקון בנפש, לא ציפור כמו אצלך...
רוב הילדים אומרים נמלות, דבורות, ביצות. וגם המבוגרים שיודעים שצריך לומר נמלים, דבורים, ביצים - תוהים: למה סיומת הרבים יים המזוהה עם הזכר מצטרפת לשמות ממין נקבה? ואולם סקירה קלה של מילים שגורות בלשוננו מגלה כי מילים רבות ממין זכר מקבלות דווקא את סיומת הרבים ־ות המזוהה עם הנקבה (שולחנות, כיסאות, חלונות, ארונות, קירות, לוחות), ומילים רבות ממין נקבה מקבלות דווקא את סיומת הרבים :ים (מילים, נשים, שנים, תאנים, שקמים). אם כן ביסודן שתי הסיומת האלה לא היו קשורות למין מסוים. ואולם בחלקים הסדירים של השפה, כמו בנטיית שמות התואר ובנטיית צורות ההווה, התייחדה סיומת -וֹת לנקבה )חכמות, נחמדות, מתוקות, יפות) וסיומת -ים התייחדה לזכר (חכמים, נחמדים, מתוקים, יפים). לעומת זאת במילים שירשנו סיומת הרבים היא לפי המצוי במקורות. ושימו לב שדווקא בבעלי חיים וצמחים יש הרבה מילים בנקבה שהסיומת שלהן היא -ים: חיטים, שעורים, דבלים, שיבולים; יונים, כינים, תולעים, דבורים - וגם נמלים. תודה לעומרי הר אבן )5(, כרכור נְמָלוֹת אימא מבקשת מעומרי (5) לחלוץ את הנעליים בחוץ, בגלל החול. עומרי: אימא אין לי חול, רק נמלות. אימא: נמלים. עומרי: לא אימא, היו שם רק בנות...
"אמא תסגרי את השואג אבק" ילדים יצירתיים מחדשים עברית
אורי מתרגשת ובצדק גמור - גן המשחקים מציע לנו לא רק שפע של פעילויות מאתגרות אלא גם כמה מילים עבריות שכדאי לדעת: נדנדה – המילה חודשה בסוף המאה התשע עשרה. מחדשי המילה הם דוד ילין ואליהו ספיר. כך כתב ספיר במכתב לעיתון הצבי משנת 1895: "בעברית נמצא פעל המורה על התנועה אנה ואנה בהולכה והובאה והוא נדנד התנדנד, ואת הכלי אשר בו יתנדנדו נוכל לקרא בשם נַדְנֵדָה אוֹ נַדְנֶדֶת". סְחַרְחֶרֶת, סְחַרְחֵרָה - הלוא היא הקרוסלה. מַגְלֵשָׁה - בפי הילדים מגלצ'ה והפועל להתגלץ – כנראה בהשפעת גליטש (גליץ') ביידיש שפירושו החלקה. המילה מגלשה הגיעה למילון העברי רק בשנות השישים של המאה הקודמת, אך כנראה הייתה מוכרת כבר בשנות הארבעים. אחרונה חביבה היא הטרמפולינה - חלופתה העברית הרשמית היא קַבֶּצֶת, מחידושי האקדמיה משנת תשכ"ח (1968) – ובכך כיוונה האקדמיה לדעתה של אורי הקטנה. תודה לאורי שפרבר (2.8), גבעתיים קִפְצוּלִינָה אךרך (2.8) מצביעה על טרמפולינה בהתרגשות: הי, אבא תראה! קיפצולינה!
הרשו לנו לדבר אל ציפור הנפש שלכם... בימינו רווח הביטוי "ציפור הנפש" במשמעות 'דבר היקר לליבו של האדם'. ביטוי זה התגלגל אלינו מספרות חז"ל, אך שם המשמעות שלו שונה לגמרי. בכמה מקומות בתוספתא ובתלמוד מסופר על אדם שהוכה "בציפר נפשו" – והכוונה היא שהנו אותו בגרונו. אחת המשמעויות של המילה 'נפש' היא 'גרון' (כך כנראה בפסוק "באו מים עד נפש"). ייתכן שהמילה 'ציפר" כאן היא מלשון צפירה, השמעת קול - הכוונה שנפגעו מיתרי הקול של האדם שהובה. בנוסחים מאוחרים יותר מופיעה המילה ציפור, ומכאן צורתו של הביטוי בימינו. תודה ללביא )55) ויובל (12) וילדר, גבעת זאב צְפּוֹר הַנֶּפֶשׁ יובל (בן 12) ואחיו לביא (בן 5.5) משוחחים. יובל: אל תצפה בתוכניות אלימות. אימא אמרה שזה יפגע בציפור הנפש שלך! לביא: בנפש שלי זה לא יפגע. לי יש דרקון בנפש, לא ציפור כמו אצלך...
רוב הילדים אומרים נמלות, דבורות, ביצות. וגם המבוגרים שיודעים שצריך לומר נמלים, דבורים, ביצים - תוהים: למה סיומת הרבים יים המזוהה עם הזכר מצטרפת לשמות ממין נקבה? ואולם סקירה קלה של מילים שגורות בלשוננו מגלה כי מילים רבות ממין זכר מקבלות דווקא את סיומת הרבים ־ות המזוהה עם הנקבה (שולחנות, כיסאות, חלונות, ארונות, קירות, לוחות), ומילים רבות ממין נקבה מקבלות דווקא את סיומת הרבים :ים (מילים, נשים, שנים, תאנים, שקמים). אם כן ביסודן שתי הסיומת האלה לא היו קשורות למין מסוים. ואולם בחלקים הסדירים של השפה, כמו בנטיית שמות התואר ובנטיית צורות ההווה, התייחדה סיומת -וֹת לנקבה )חכמות, נחמדות, מתוקות, יפות) וסיומת -ים התייחדה לזכר (חכמים, נחמדים, מתוקים, יפים). לעומת זאת במילים שירשנו סיומת הרבים היא לפי המצוי במקורות. ושימו לב שדווקא בבעלי חיים וצמחים יש הרבה מילים בנקבה שהסיומת שלהן היא -ים: חיטים, שעורים, דבלים, שיבולים; יונים, כינים, תולעים, דבורים - וגם נמלים. תודה לעומרי הר אבן )5(, כרכור נְמָלוֹת אימא מבקשת מעומרי (5) לחלוץ את הנעליים בחוץ, בגלל החול. עומרי: אימא אין לי חול, רק נמלות. אימא: נמלים. עומרי: לא אימא, היו שם רק בנות...

״אִמָּא תִּסְגְּרִי אֶת הַשּׁוֹאֵג אָבָק״: ילדים יצירתיים מחדשים עברית

מתברר שילדים הם גם הלשונאים הטובים בעולם…

הם משחקים עם המילים (״קפצולינה״), חוקרים את העברית, וכשהם מרגישים שאין בנמצא מילים שמתארות את המחשבות שלהם, הם פשוט ממציאים אותן (״סחרחורף״) ומחדשים את השפה ״ההפכפכית״ שלנו.

ספר מיוחד זה אוצר בתוכו חידושי לשון והברקות מילוליות של ילדים, ולצידם ביאורים והרחבות מטעם המזכירות המדעית של האקדמיה ללשון העברית.

הספר הוא פרי שיתוף פעולה של המדור לקשרי קהל של האקדמיה ושל ״ילדים הם התסריטאים הטובים בעולם״, המיזם של שרית ואסף כץ.

₪50.00

משקל 170 ג'
מסת"ב

מספר עמודים

סוג כריכה

שנת הוצאה

מחבר

גודל הספר‏

‏‏17.2*12‏‏ ‏‏ס"מ‏

ייתכן שתאהבו גם...

פרסומים קשורים